תיאורי מקרים – טיפול בילדים


1 דקות קריאה

כחול מוחק אדום

מאת שמחה מזרחי, בוגרת שנה א' ת"א

הנכדה שלי, בת שנה וחצי, נפלה נחבטה באף, בברכיים ובמצח. המקומות נשרטו, האדימו מאד, והתנפחו.

הילדה צרחה עד לב שמיים מכאבים.

לקחתי צבע כחול וצבעתי את כף הרגל, בהשתקפות המקומות בהם נחבטה.

הילדה נרגעה מיד, וכעבור חצי שעה, לא נשאר זכר למכות. הילדה נרגעה ואפילו אכלה!

  

הורדת חום בפארק

מאת סנדרין כספי בוגרת שנה א', ת"א

אם וילד בן תשע הגיעו לפארק. על פני הילד החיוורות, ראיתי אגלי זיעה. הוא היה עייף מאד ועשה תנועות רבות ללא צורך.

האם ישבה לידי וסיפרה:

"מזה עשרים וארבע שעות הוא סובל מחום גבוה, 410. לקחנו אותו למחלקת מיון בבית החולים והם נתנו לו איבופרופן ופאראצטמול. התרופות לא הועילו, לא הורידו את החום, ולכן החליטו לשחרר אותו. מאז מסרב החום לרדת. הילד מתפקד כרגיל, אך נראה עייף. מאחר והוא אוטיסט אין אנחנו מתקרבים אליו. מניחים אותו לנפשו."

לאחר כחצי שעה בפארק, נרדם הילד על המחצלת.

הוצאתי טוש כחול, וביקשתי מאחותו:

"בבקשה צבעי את כל קצות אצבעותיו בצבע הכחול, בזמן שהוא ישן."

הילד המשיך לישון במשך שעה וחצי.

כאשר התעורר...החום נעלם והיה כלא היה, והוא חזר לעצמו לחלוטין.

"צבעתי רק יד אחת, כי לא רציתי להעיר אותו." לחשה לי אחותו.

נפלאות הסוג'וק!

לעיתים קשה להכנס להריון

מאת גדי קדם בוגר שנה ג' ת"א ומדריך בקורס הבסיסי בסו-ג'וק

בת 29 התקשתה להיכנס להריון, בגלל מצב של שחלות פוליציסטיות, שמייצרות כל הזמן ציסטות. המחזור שלה לא היה סדיר.

הטיפול:

טיפול בהשתקפות סטנדרטית של השחלות והרחםצבע אדום ופלפל שחור.

השתקפות היפופיזה: כתום + עדש כתום.

בזמן הטיפול ערכה האישה בדיקות.

כאשר לא עזר הטיפול במשך שלושה שבועות, שמתי על ההשתקפות זרעי פלפל שאטה. תוך יום היא נתקפה בצירים וילדה למחרת.

תאומים!

 

זרוז לידה

מאת גדי קדם, שנה  ג' ת"א, ומדריך בקורס הבסיסי בסו-ג'וק

אם לילדה, בהריון, חודש שמיני וחצי.

הרופאים קבעו שהעובר גדול מדי, ויש לתת זירוז ללידה טבעית. הרופאים גם הציעו לה ניתוח קיסרי, אבל האישה סירבה לשתי ההצעות. עברו עוד שבועיים, והילדה הבכורה עמדה בפני חגיגת יום ההולדת שלה. האישה שמעה על הטיפול במקרה הקודם, והתפעלה. כאשר פגשה בי במקרה במגרש המשחקים, בארגז החול סיפרה לי את הסיפור. היא רצתה כבר ללדת, אבל ללא התערבות הרופאים.

ציוד הסוג'וק לא היה איתי, ורק נתתי לה הוראות מה לעשות.

בעצמה היא צבעה את ההשתקפות הסטנדרטית של ההיפופיזה בכתום, והדביקה עדש אדום.

היא ציירה על השתקפות הרחם חץ אדום המורה החוצה, ושני חיצים ירוקים הצידה, ימינה ושמאלה.

אחרי שעתיים נתקפה בצירים, וילדה עוד באותו יום.

 

כאבים באוזניים ילדה בת שנה

מאת: דני זהבי, SJT, מורה בקורס להכשרת מטפלים

ילדה בת שנה חשה כאבים באוזן ימין שנמשכו שבועיים.

הרופאים לא ידעו לקבוע מהו מקור הכאבים, אך זיהו אדמומיות בבדיקה.

הטיפול:

צ'אקרה מקומית על השתקפות אוזן ימין על ידה של האם: חיזוק יובש והורדת חום.

התוצאה: הילדה חזרה לעצמה לגמרי, מיד בבוקר המחרת, לדברי האם.

 

דיה, הילדה מהודו שלא רצתה לדבר

מאת מונה אלעמארי, בוגרת שנה ב' ומורה בקורס הבסיס בסו-ג'וק

המקום: נגפור, הודו

מחנה טיפולים בעם ההודי, על ידי איגוד הסו'ג'וק הבינלאומי

בפתח אולם הטיפולים התגודדו אנשים רבים.

מתוך הקהל המצפה לתורו הגיעה אל שולחני משפחה הודית מסודרת ועכשווית. האם לבשה בבגדים מודרניים, והאב רציני, נקי ואלגנטי. עימם הגיעו גם שתי ילדות שחורות עיניים. דיה בת חמש שנים ואחותה בת שנה וחצי. משפחה מודרנית שאכפת לה.

בידם החזיקו דף פרוטוקול ועליו רשומה אבחנה: Speach Therapy - בעיה בדיבור.

ערכתי היכרות עם ההורים, ושאלתי אותם שאלות שונות הנוגעות לחיי הילדה. בזמן שהם סיפרו את סיפורם, אני כבר חישבתי חישובים בראש. הם לא אמרו לי במפורש, אך התשאול העלה שהילדה הפסיקה לדבר באופן שוטף מאז לידת אחותה.

"מה עושים!?" נורות אדומות הבהבו בראשי,  "הרי סיימתי רק שנה א' בלימודי הסוג'וק, ורק חודשיים נוספים מהשנה השנייה..."!

"סליחה, אני מיד חוזרת." אמרתי להורים, ונעלמתי להם.

ירדתי בריצה מהירה אל ד"ר זוהר יגיל שטיפל במחלקת החירום עם שאר המורים ובוגרי שנה ג'.

מיד כשראה אותי ד"ר זוהר יגיל, שאל: "היי, מה קרה?"

סיפרתי לו על פרטי המקרה.

ד"ר זוהר יגיל חקר אותי: "מה לדעתך גרם לילדה להפסיק לרצות לדבר?"

"לדעתי לידת אחותה התינוקת בת השנה וחצי." עניתי.

בתוך פחות מחצי דקה הורה לי מה לעשות. רשמתי במוחי וטסתי חזרה אל המחלקה בקומה השנייה.

מהמבט הראשון אהבתי מאוד את הילדה.

התחלתי לדבר אתה ולשחק אתה, אך היא לא אמרה דבר, רק הסתכלה עליי בעיניה השחורות הגדולות וחייכה.

נתתי לה מחברת וצבעים לצייר. גיליתי ילדה עם כישרון גדול. היא צבעה עיגולים בו זמנית בשתי ידיה מבלי שהצבע פרץ מגבול המעגלים.

אך לא אמרה מילה.

היא קיבלה סמיילי צבעוניים.

אך לא הוציאה הגה.

בתחילה לא נתנה לי דיה לגעת בה. ניסיתי להתקרב אליה רגשית כדי שהיא תסכים שאגע בה. לאחר שהענקתי לה המון אהבה ונהגתי בסבלנות היא באה וישבה על ברכיי ואף חיבקה אותי.

רק לאחר שהתרגלה אליי, התחלתי ליישם את הטיפול שד"ר זוהר יגיל הורה לי לעשות:

l ציור נקודה אדומה על השתקפות גזע המוח.

l צביעת צ'אקרת החום בצבע אדום.

l צביעת נקודת השתקפות הפה באדום.

l צביעת מפרק הפחד ביד שמאל בכחול. זהו המפרק הדיסטאלי על האצבע המורה.

רק לאחר שעה וחצי הסתיים הטיפול כאשר דיה אמרה את שמי לכל מי שהצביע עליי ושאל אותה "מי זאת?". בתחילה ענתה בקול חלש, ואחר בקול רם יותר ויותר: "מו-נה"! "מו-נה"!

דיה החלה לפטפט עם הוריה ואף כעסה עליהם בקול רם כי לקחו ממנה את הצבעים שנתתי לה.

כאשר החלה לחוש בביטחון החלה לספור ברצף עד ארבעים באנגלית, המשיכה לדבר עם הוריה והזניחה אותי לאנחותיי...


אנשים רבים שהו בחדר ועקבו אחרי המתרחש בהתרגשות. חברתי היקרה לשולחן, רחל מנור, הייתה עדה לכל תהליך הטיפול ובכתה יחד איתי כאשר ממש התרגשתי, וחיבקתי את דיה חזק, כאילו רציתי להכניס אותה אל תוך ליבי.

זה אחד הטיפולים מבין הטיפולים שטיפלתי בהודו שהצליחו לרגש אותי עד דמעות.

 

 

בן השכנה 

שרי שטיין, SJT , מורה בקורס הבסיס בסו-ג'וק

שלושה צלצולים רצופים העירו אותי ממנוחת הצהריים. שכנתי על קו הטלפון ביקשה בדחיפות את עזרתי כמטפלת "כמעט בכל בעיה אפשרית"- כך אמרה. "הבן שלי לא מפסיק לשלשל מאתמול והוא חסר מנוחה. כמעט ולא ישן בלילות האחרונים ומתרגש מאד מיומו הראשון, מחר, בבית הספר, בכיתה א'."

לקחתי את תיק הטיפולים שלי - המוכן עם ציוד סוג'וק, לכל מקרה חרום ולטיפולים שיש לבצעם רק בבית המטופל.

תחילה עיסיתי ברכות את ידי הילד החמוד, תוך דגש על המעי הגס בכיוון ההפוך לכיוון הזרימה, כדי לטפל בשלשול.

עיסיתי את נקודות ההשתקפות של הכבד והקיבה בהשתקפות חרק – כדי לטפל בהקאות.

הנחתי מגנט ארוך על כיס המרה-שוב בניגוד לזרימה, על מנת להרגיעו.

ציירתי סמיילי אדום ומחייך על שני האגודלים.

צבעתי סרעפת עליונה ותחתונה באדום וכן את השתקפות הלב.

הורדתי פחד וחרדה והעליתי שמחה ובטחון עצמי - בצבעים.

צבעתי צ'אקרת קור, מרידיאן שלפוחית שתן וכליות באדום.

ולבסוף הנחתי זרעי תפוח על המעי הגס - שוב בניגוד לכיוון הזרימה.

הילד שישב בתחילה על הכיסא בחוסר מנוחה ובחוסר רגיעה, נמנם וכמעט נרדם תוך כדי טיפול. כפי הנראה היה גם מותש משלשולים ומחוסר שינה.

הזכרתי לאם שיש לתת לילד לשתות הרבה מים, חיבקתי ומיהרתי לדרכי.

למחרת בשעת בוקר מוקדמת, צלצלה האם.

"שרי יקרה, הצלת לי את הילד," אמרה בהתרגשות, "אין לך מושג איך ישן הלילה, כמו תינוק. לא התעורר אפילו פעם אחת. בבוקר הוא קם נינוח ומחייך. אנחנו מתארגנים לבית הספר. לא יכולתי להתאפק עד הצהריים ואני משתפת אותך.", ואני שמחה מאד לשתף אתכם.

 

חסימת כיס הדמעות

מאת אבישג אבו, שנה ג' סו-ג'וק, מכללת מעיינות

טיפלתי בילד בן שלוש שסבל מחסימה בכיס דמעות אחד מלידה.

הרופא המליץ על ניתוח אבל ההורים לא הסכימו.

עשיתי טיפול על האימא:

עיסיתי את המקום בהשתקפות.

שמתי מחט תת עורית (מחט מתחת לעור שיטחי) בהשתקפות "ראש חיה" באגודל, מהעין לכוון האף.

צבעתי חץ אדום על השתקפות "ראש חיה" באגודל מהעין לכוון האף כדי לפתוח את המעבר.

אחרי שני טיפולים, טיפול בשבוע, כיס הדמעות נפתח בעזרת השם.


 

ושט וקנה נשימה מחוברים 

אלון סלומון , SJT, מורה לקורס בסיס בסו-ג'וק

אטרזיה של הושט: מום בו צינור הושט מתפתח באופן חלקי והושט חסר תיעול לכל אורכו או רק בחלקו. המום מופיע בדרך כלל יחד עם הפרעות בקשר שבין הושט לבין קנה הנשימה. למשל, מצב בו הושט מתחבר לקנה הנשימה. מצבים נוספים הם שני חלקי ושט שאין ביניהם קשר. באופן כללי אטרזיה של הושט מתרחשת אחת ל-1000 עד אחת ל-4500 לידות חיות.

במשך חצי השנה הראשונה לחייו שהה התינוק בבית חולים ועבר ניתוחים רבים.

לצורך הזנתו הותקנה זונדה ישירה לקיבתו ומשם הוזן ישירות.

לאחר חצי שנה הושלמו הניתוחים והתינוק שוחרר לביתו עם קנה נשימה וושט מופרדים. אולם התפתחותו התעכבה, וגודלו היה קטן בשלושים אחוזים מבני גילו.

האם פנתה אלי ושאלה אם אוכל לעזור ולטפל בילד ולהקנות לו הרגלי אכילה, מאחר שבמשך חצי שנה הילד אוכל מזונדה ישירה לקיבה, אין לו תחושת רעב, ואין לו ידע שעליו לאכול מהפה.

כך נפגשנו.

הטיפולים בוצעו על כפות הידיים של האימא.

הטיפול כלל דיקור לאיזון רגשי ודיקור להפעלת מערכת העיכול כראוי.

לאחר שני טיפולים, להפתעת ההורים, החל הילד לאכול בתאבון.

לאחר הטיפול השלישי התבסס התיאבון והילד החל לאכול בצורה מיטבית.

לאחר שלושה חודשים צמצם הילד את פערי הגדילה עם בני גילו.

רפלוקס

רעיה אנוך ,בוגרת שנה ב' , ירושלים

תינוקת בת חמישה חודשים הגיעה עם תלונה על אי שקט לרוב לאחר האוכל, ופליטות רבות. האם הייתה מאד עייפה ומותשת כי הילדה לא ישנה ברצף.

המטרה: לתת לאנרגית הקיבה את הכיוון הנכון.

טיפול לילדה: הדבקת זרע של תפוח על הקיבה על ההשתקפות ברגל.

ציור חץ ירוק על הבוהן מהפה אל הקיבה.

לאם: הורדת רוח והעלאת לחות על מרידיאן הקיבה וכיס המרה.

לימדתי את האם כיצד לטפל בתינוקת: הדבקת זרע של תפוח וציור חץ ירוק על ההשתקפויות ברגליים.

במפגש השני דווחה האם שהילדה הרבה יותר רגועה ויישנה היטב בלילה.

הטיפול השלישי חזר על שני הטיפולים הראשונים.

היום הילדה בת שנתיים, כאשר פגשתי את האם אמרה לי:

"קיבלתי את הילדה במתנה!"


הרטבת לילה 

תומר לב , מטפל בסו-ג'וק

יבלתי לטיפולי ילד שבע וחצי, נמוך קומה וחמוד. הרטבת לילה הייתה אחת הבעיות המרכזיות שלו. מדי בוקר התעורר בתוך שלולית רחבה שפיארה את סדין המיטה .
כאשר התברר שההרטבה מתרחשת מדי לילה, עברו הוריו לשימוש בחיתולי לילה. כל בוקר פינו את החיתול לפח האשפה במשקל כבד ביותר .
במהלך האבחון הבחנתי שהאפיון המרכזי של הילד הוא חולשת כליות ופחדים, שהם המאפיינים הברורים של ילדים הסובלים מהבעיה הזאת.

הטיפול: העיקרון בטיפול הוא לגרש את הקור מהגוף.

הורדת חום באמצעות שימוש בצבע על השתקפות המרידיאנים:

H מרידיאן כליות: חום/יובש

I מרידיאן מוח: חום/יובש

טיפול ב'צאקרות – בכל צ'אקרה מחט אחת

צ'אקרת קור – פיזור

צ'אקרת חום – חיזוק

שלושת המקורות של מרידיאנים:

מרידיאן כליות:   #HE,$HO,#NE,ꞱNO

מחמם את הכליות ומגרש את הקור.

מרידיאן שלפוחית שתן: #HE,$HO,#NE,ꞱNO

מגרש את הקור מהגוף.

רגשות – פחד: פיזור הטרו, חיזוק הומו.


גילינו הטבה משמעותית לאחר טיפול אחד, וטיפולים מרחוק.

לאחר שלושה מפגשים נוספים, הצלחנו להוריד ולהפחית את כמות הנוזלים בלילה .
כיום, לאחר חודש וחצי, כמעט ואינו מרטיב ואנו מצפים שבתוך מספר שבועות הבעיה תחלוף לחלוטין.

 

סיפורי נכדים וסבתות מטפלות

ישנם מטפלים שכבר דואגים לנו לדור המשך, בכך שמקנים לילדיהם ונכדיהם צעדים ראשונים בסוג'וק ומהכתוב ניכר שהנכדים הסקרנים וצמאי הידע, משתפים פעולה ויתכן מאד ובעתיד הקרוב נראה אותם בין שורותינו – המטפלים, ובוודאי יתעלו על כולנו.

 

הילדים כמטפלים קטנים ורגישים 

רחל מנור, תלמידת שנה א'

ערב שישי אחד, הצטרפתי לילדיי ולנכדיי שכנהוג במקומותינו, לא בישלו לארוחת השבת, ויצאו לאכול פיצה. ארבעת הילדים בגילים  חמש עד עשר השתובבו וניסו לטפס על עץ זית. שיירת נמלים לא אהבה את האורחים העליזים, ותקפה בעקיצות את החמודים בידיהם הקטנות.

"סבתא נעקצתי!! תטפלי בי!" זעקה נגה.

נגה יודעת שבתיקה של סבתא מצוי תמיד ארנק אביזרי הסוג'וק. אני, סבתא, כסוג'וקית מורעלת, שלפתי את ערכת הטיפול וצבעתי לנגה את השתקפות אמות הידיים בכחול.

כל הילדים התלהבו מהטיפול ה"מדליק". צבעים אהובים עליהם. הם לקחו את הטושים, והחלו לספר זה לזה מה כואב להם, ושאלו אותי באיזה צבע לצבוע. הם מצאו את מקל האבחון והחלו לאבחן את הוריהם, ולטפל בהם. ההורים דווחו על הקלה בכאבי גב, בגרוד מעקיצות יתושים, ומכאב עיניים. בידיים הקטנות והחמודות הם הצליחו לעסות, ללחוץ, לצבוע ולהדביק שלל זרעים איש על רעהו. לימדתי אותם להחזיק ביד החבר, להסתכל לו בעיניים, ולשאול בעדינות "מה כואב לך?". בכך הרגיש כל ילד ממש כמו רופא אמיתי. פרצופיהם הרצינו, והם באמת התכוונו לרפא.

בסיום הערב, סיכמנו על חוג סוג'וק שבועי, של נוגה וחבריה.

בשיעורים שקיימנו, בין בובות LOL ומסלולי מכוניות משחק, הם לומדים סוג'וק בשיא הרצינות. השיעור מתנהל לפי מקומות בגוף שהם חוו ככואבים, ציון נקודות השתקפות, סימון הנקודות על הידיים, שימוש בצבעים ובזרעים, ושימוש בטבעות סוג'וק שמאד אהובות עליהם. 

הם לומדים בעיקר להקשיב, לחייך ולהחזיק וללטף את היד למי שכואב.

באותו ערב בפארק, אם הייתם צופים בנו מהצד, בכל זאת, הייתם חושבים ששבט אינדיאני מתכונן לצאת לקרב, צבוע בצבעי מלחמה באדום, כחול וירוק. 

 

 

שאלה מאת משה אלקיים

איך מטפלים בחום 39 מעלות - ילד בן 11

ד"ר זוהר יגיל , וואטסאפ:

שעועית וצבע אדום על הכליות.

צבע ירוק וזרע מאש על הטחול.

פלפל שחור או כוסמת על הגרון ועל השקדים.

הורדת חום באמצעות שימוש בצבע כחול על השתקפות המרידיאנים על אצבע מורה כדי לקרר ולהוריד את החום:

כאשר נמדד חום עד 38.5 מעלות: 

קו כחול על מרידיאן F – מרידיאן המעי הדק.

כאשר נמדד חום מעל 38.5 מעלות:

קו כחול על מרידיאןJ  - מרידיאן חוט השדרה.

אפשר להשתמש בשני צדי הגוף על פני כף הרגל.


שיטות נוספות להורדת חום:

צביעה בצבע כחול או בצבע שחור על ראשי האצבעות.

טבילת קצות האצבעות במי קרח למשך שלושים שניות.


טיפול בכאב גרון שלא עבר 

מאת מונה אלעמארי, בוגרת שנה ב' ומורה בקורס בסיס בסו-ג'וק

מאבחנים נקודות כואבות מאד על האגודל בנקודת השתקפות חרק של הגרון, מתחת למפרק הדיסטאלי של האגודל.

אפשרות א': טיפול בעיסוי, צבע וזרעים.

צובעים את ההשתקפות הסטנדרטית בצבע כחול.

מדביקים זרע פלפל שחור על ההשתקפות הסטנדרטית לריפוי הדלקת.

אפשר להדביק זרע כוסמת לקירור הדלקת, לספיחת הנוזלים ולהורדת נפיחות.

אפשרות ב': טיפול בעזרת צ'אקרה מקומית.

מתאים למסיימי לימודים שנה א'.

הנקודה הכואבת ביותר תהווה את מרכז הצ'אקרה.

מעלים קור

מורידים לחות וחום.

גודל הצ'אקרה כרוחב ציפורן הזרת ביד המטופל.

בצ'אקרה מטפלים בארבע מחטים של תת אנרגיה, ובמחט אחת במרכז.

הטיפול הזה עובד נפלא.


שאלה מאת שירה אוחנה

איך ניתן לטפל בכאבי גדילה אצל ילדים בני 5?

ד"ר זוהר יגיל ענה בוואטסאפ:

לחמם את הכליות, הן אחראיות על זרימת האנרגיה ברגליים.

לעבוד על ההשתקפויות.

צבע: אדום.

 

טיפול בילדה בת 12.5 שיצאה מנוזלת מהבית

שרי שטיין בוואטסאפ:

הטיפול:

לצבוע את כל השתקפויות האף בירוק.

לצבוע בירוק את מרידיאן הטחול היאנגי בשתי הידיים.

את הכליות לצבוע באדום.

תוך דקות תשכח הילדה מהנזלת.

 

פרפראות

כמה זמן צריך להשאיר את הזרעים כאשר עושים טיפול מרחוק למישהו אחר?

ד"ר זוהר יגיל: אפשר להישאר כל היום, עד חלוף התסמינים.

מדי כמה דקות ללחוץ על הזרעים ולדמיין את המטופל מחייך.

 

"טיפול נשמות"

מאת רחל מנור

בעבודתי עם ילדים גיליתי שילדים מבינים את הסוג'וק בדרך טבעית, ללא עכבות וספקנות של מבוגרים מסוימים.

בשעורי סוג'וק אותם דורשים ממני נגה וטום, נכדיי, וחבריהם, לימדתי לצייר עיגולים אדומים על כף היד ולעסות אותם בלחיצות. העיגולים ידועים בסוג'וק כנקודות אנרגיה. אני מניחה שמאד נעים להם לעסות אחרים בנקודות האנרגיה, ונעים להם, ומרגיע אותם לקבל את העיסוי מאחרים.

בשיעור השלישי, לאחר שלמדו לטפל בכאבי בטן בעזרת עיסוי מרכז כף היד, קבעה נגה: "עכשיו נעשה טיפול נשמות!"

האמת היא, שנבהלתי קצת. אילו נשמות?

בבית שבו היא גדלה, מדברים רק על מכשירים דיגיטליים, ודורשים סלולרי לכל ילד... נשמות זה לא נושא פופולרי במיוחד מסביב לשולחן האוכל...

"למה את מתכוונת, חמודה שלי?" שאלתי בחשש כבד, פן אסתבך בהסברים מהעולם החיצון...

"הנקודות האדומות על כף היד. אני אוהבת לצייר אותם, וכולם נרגעים."

אז נרגעתי גם אני.