1 דקות קריאה
סו-ג'וק - טיפול במוקסות

טיפול באמצעות מוקסה בשיטת הסו-ג'וק

המוקסה היא חומר המתקבל מייבוש עלי לענה סינית (Artemisia Vulgaris) במשך תקופה של חודשים רבים (עד שנתיים ויותר). לאחר מכן מסננים את החומר ומשתמשים בחלק הטהור, דהיינו זה שעבר דרך המסננת.

השימוש במוקסה (מוקסיבציה) מיועד ל:

  • חיזוק אנרגיית יאנג.
  • פתיחת חסימות במרידיאנים
  • חימום במצבי קור וכאבים המחריפים עם קור
  • הזרמה והנעה (במקרים של בצקות ונפיחויות למשל)
  • ייבוש
  • חולשה (דופק חלש, חיוורון)
  • חיזוק רחם והמערכת הגניקולוגית (כולל הורדת כאבים, הסדרת מחזור ועוד...)
  • חימום וטיפול במערכת העיכול (בחילות, הקאות, שילשולים, עצירויות וכאבי בטן)
  • מניעת צניחת איברים
  • חיזוק מערכת החיסון
  • שימור הגוף לעת זיקנה
  • נקע – בשעה הראשונה קרח כדי לכווץ ולאחר יום מוקסה כדי לפזר ולמנוע הצטברות, ועוד...

לפי הרפואה המודרנית ניתן להסביר את השפעת המוקסיבציה כדלהלן: חימום מסיבי, עד כדי האדמת העור, או קירוב המוקסה לעור עד כדי כוויה (כמו שהיה נהוג במזרח), יוצר זרימה מוגברת של דם לאזור על כל הכרוך בכך: חומרים מזינים, חמצן וכו'. כמו כן, מאחר והמוקסיבציה מתבצעת על נקודות צובו (נקודות מפתח על גבי המרידיאנים), הרי ששריפת המוקסה על העור והזרמת הדם לנקודה הספציפית מחברת בין הפנים והחוץ בצורה כזאת שאל מחזור הדם חודרים חומרים המשתתפים בחיזוק מערכת החיסון של הגוף.


התוויות נגד לשימוש במוקסה:

  • בכל מצב של דלקת אקוטית או חום גבוה.
  • תינוקות עד גיל שנה וחצי. גם לאחר מכן יש להשתמש בצורה זהירה, לפרק זמן מאוד קצר והרחק מעורם הרגיש.
  • באזור של פצע פתוח, כלי דם בולטים, אזור מודלק או חסר תחושה.
  • סימפטומים הכוללים: כאב מלווה חום, סחרחורת, דפיקות לב מואצות, לחץ דם גבוה ודופק מהיר.
  • במוקסה ישירה: באזור הפנים, השדיים והפטמות אסורה מוקסה ישירה.
  • יש להתרחק מאזור העיניים והפטמות גם בעת שימוש במוקסה עקיפה.
  • נשים בהריון עד החודש השלישי, אין משתמשים במוקסה. לאחר מכן ניתן להשתמש רק לפי הוראת מומחה ורק אם אין בעיות ספציפיות. מותר להשתמש במוקסה בעת הריון לאחר שלושה חודשים של הריון תקין (או, להבדיל, בעת מחזור) כאשר מדווח על עייפות, חוסר כוח, חוסר תאבון, בריחת סידן מהעצמות וחולשה כללית. שימו לב, במקרים אלו העבודה לפרק זמן קצר ועם כמות מוקסה לא רבה. בשום מקרה אין לעבוד על הבטן או על מרידיאן הטחול בפרט ועל מרידיאני ין בכלל.
  • אם נוצרה בועה במקום החימום, יש לחטא את המקום בעזרת אלכוהול, לדקור את הבועה במחט מחוטאת ואז למרוח שמן ארומטרפי לבנדר ואחריו אלוורה. במקום זאת ניתן להשתמש במשחה אנטיביוטית. הפסק את הטיפול באותה הנקודה עד שהמקום יתרפא.


תכונות המוקסה

  • מר (מחזק לב)
  • חומצי (מאפשר לחום לנוע דרך המרידיאנים)
  • יאנגי (מניע, מזרים, מחזק)
  • חם (מסלק קור ולחות)
  • פותח את 12 המרידיאנים
  • מאזן דם וקי
  • מחזק ין ויאנג
  • מצוין לחיזוק קי ומערכת החיסון.

השימוש במוקסה:

  • מוקסה ישירה – כמות קטנה של מוקסה, מגולגלת לקונוס בגודל גרגר אורז המובער ומונח על גבי נקודה ספציפית. על מנת להגיע לתוצאות יש לחזור על פעולה זו לפחות 3-4 פעמים בכל טיפול. לחילופין, וזה מתאים לכל סוגי העבודה במוקסה, מניחים מוקסה עד שהמטופל חש את החום בעצמותיו. לשיטה זו יתרון אחד חשוב מאוד וזה עבודה ישירה ומדוייקת של המוקסה, החיסרון הגדול של טכניקה זו הוא היווצרות כוויה קטנה באזור המטופל, דבר שלא אהוב במיוחד על תושבי המערב.  כיום נהוג להשתמש במוקסה על גבי מנשא נדבק שאותו מדביקים על הנקודה הספציפית. ניתן להסרה בנקל לפני שמתבצעת הכוויה.
  • מוקסה עקיפה – קיימות מספר שיטות של המוקסה העקיפה, כך שאין צורך להגיע לכדי כוויה:

  • מוקסה על מצע – את גרגר הקונוס יש להניח על פרוסת שום, זנגביל או על מלח. שיטה זו היא נוחה מכיוון שאין היא משאירה כוויה ויחד עם זאת מאפשרת לכוחות המרפאים (היאנגיים) של החומרים של המצע לחדור אל העור ולהחדיר יחד עמם את החום של המוקסה בצורה בינונית, חמימה ונעימה. שיטה המתאימה למקומות ספציפיים על גב הגוף או למקומות בודדים על גבי כף היד והרגל.
  • סיגר מוקסה – גליל דמוי סיגר של מוקסה שניתן להשתמש בו בצורה נוחה תוך כדי הצבעה לאזור המטופל ולקרבו או להרחיקו בהתאם למידת החום שהוא יוצר. סיגר המוקסה נוח במיוחד מכיוון שאין הגבלת זמן לשימוש בו, ניתן לחמם נקודה ספציפית ואז לעבור לנקודה אחרת ולחזור לנקודה הראשונה, ניתן לחמם אזורית וכאשר תם הטיפול ניתן לכבות את הסיגר ובטיפול הבא להתחיל מחדש. הסיגר מופיע בצורות שונות ובעוביים שונים, כך שהוא מתאים לעבודה על הגוף עצמו וכן על איברים קטנים ומדויקים יותר כמו כף היד ונקודות ספציפיות עליה.  
  •   הסיגר מופיע בשתי צורות:
  • נטול עשן
  • מוקסה מעשנת (יתרונות המוקסה המעשנת גדולים מזו שללא עשן).

השימוש בסיגר:

  • לעימדון של דם וקי, או לעבודה על משטח רחב כמו כאבי גב ושרירים – עובדים במעגלים.
  • לטיפול נקודתי – עובדים בחימום ועקיצה.
  • ניתן להניח מוקסה על מחט לטיפול בדיקור מחמם.

קופסת מוקסה – מיועדת בעיקר לאזורים גדולים ושם החיסרון והיתרון, במקום לעבוד על נקודות ספציפיות בכמויות מוקסה מזערית, עובדים על שטחים גדולים בכמויות מוקסה נדיבות.

טייגר וורמר – סיגר מוקסה בתוך גליל מתכת. מיועד לטיפול בילדים. ניתן לעבוד איתו בצורה מדויקת על נקודה.

הטיפול במוקסה יעיל בין 5-15 דקות לנקודה או עד שהמקום מתחמם ומאדים מאוד אם מתבצע אחת ליומיים במשך כשבועיים שלושה.  אם בין טיפול לטיפול יווצר פסק זמן של ארבעה ימים ויותר, הדבר עלול להוריד את יעילות הטיפול.

טיפול בכאבי גב תחתון באמצעות מוקסה