1 דקות קריאה

 בואו נדמיין את כדור הארץ לפני מליוני שנה, מכוסה בצמחיה. 

ברגע מסויים, הופיע הפרח הראשון אחרי מליוני שנה של הכנה אבולוציוניות. 

פרחים הם תופעה נדירה וזמנית, הם עדינים מאוד ולא מחזיקים מעמד זמן רב. 

מרגע שהגענו לרף מסויים של התפתחות, התמלא כדור הארץ בפרחים וניחוח מופלא החל להתפשט על פני כדור הארץ אם הייתה תודעה שמסוגלת לחוות אותו. 

עבור בני האדם, לפרחים אין שימוש למטרות הישרדות, אבל יש תפקיד משמעותי בהתפתחות התודעה האנושית.

 בני האדם משתמשים בפרחים כדרך להאיר את החיוך הפנימי. ואנחנו בסו-ג'וק מתחילים פעמים רבות בחיוך החיצוני....

הגוף והנפש מחוברים.

והוכחות לחיוך נמצאות בכל מקום בו נתבונן. החיוך הוא תדר של שלמות יקומית, החיוך נמצא היכן שמופיעה שלמות.

והיכן שנבטא חיוך, תופיע השלמות בהתאמה...

אחת מהדרכים להתחבר לחיוך, להתחבר לתדר המחייך זה להריח או לדמיין שאנחנו מריחים ניחוח של פרח קסום שאנחנו אוהבים...

החיוך החיצוני, משרה על החיוך הפנימי והחיוך הפנימי מחזיר לו ומחזק את החיצוני.

נסו פעם ורק היו מודעים, שימו לב לרגע של נפילת אסימון, תובנה קטנה שמגיעה, הבנה קטנה, תופעת טבע מושלמת, דיוק, הקלה אחרי כאב, שימו לב מה מתרחש על הפנים ומה קורה לשרירי ההבעה....החיוך מאיר את הפנים.

קיימת השראה של החיוך מהחוץ לפנים ומהפנים לחוץ...לכן כשקשה בפנים, כדאי מאוד לחייך כלפי חוץ...בשל קשרי ההשראה...החיוך הפנימי יגיע ותפיסת המציאות תשתנה באופן מידי.


הפרחים שימשו ומשמשים עד היום מקור השראה לאינספור אנשי רוח, אומנים ומשוררים. 

מספרים שבודהה נתן פעם שיעור בו ישב החזיק פרח לבן והתבונן בו בשתיקה ובפליאה, התלמידים לא הבינו מה מתרחש, אבל תלמיד אחד שנכח בתרגול בשם מהא קסיאפה  (Mahākāśyapa) התחיל לחייך. 

 האגדה מספרת שהחיוך הזה , חיוך ההארה (Realization), הועבר הלאה ע"י 28 מאסטרים יורשים והפך במועד מאוחר יותר למקור של הזן....מי יודע מה אמת ומה אגדה? והאם זה משנה? מה היא בכלל המציאות? ומי מחליט על מידת אמיתותה? הצופה או היוצר?

החיוך מביא להארה, זמנית או מתמשכת, זה תלוי ביכולת שלנו לשמור על התדר המחייך, כאן, ועכשיו בשלמות ייקומית.

 לראות את היופי של הפרח יכול לעורר בצורה זמנית את המודעות שלנו אל היופי הפנימי שבנו, הטבע האמיתי של האדם. 

היופי אינו חיצוני בהכרח, כלומר ברמת החומר בלבד אולי לא יהיה בולט ובוטח כשם שהוא מופיע ברמת האנרגיה.

זה פשוט משהו אחר, קנה מידה אחר ובכלל.

הזיהוי של תופעת היופי, הינו אחד מההישגים הראשונים של התפתחות התודעה האנושית, בצורה לא מודעת פרחים הופכים עבורנו לביטוי של מה שהכי נשגב, מקודש וחסר צורה בתוכנו, הפרחים הרבה יותר עדינים ומיוחדים מהצמח ממנו הם יצאו. 


יש ריח לא רק במישור הפיזי אלא גם במישור הרוחני. הפרחים הם ההארה של הצמח.... 

לכל בריאה: מינרל, צמח, בן אדם יש את היכולת לעבור הארה. 

התפתחות זו הינה יותר מהתקדמות אבולוציונית, אלא שדרוג הקיום הנוכחי מעבר למצב קיום אחר וירידה בערך החומריות בעולמנו. מרגע שיש רמה מסויימת של נוכחות, ותשומת לב ייחודית, ניתן לזהות את החיוניות המתקיימת בכל ייצור ובכל צורת חיים כך שאנחנו מזדהים איתם והופכים לאחד איתם. 

על פי פרופ' פארק ג'יי וו, החיוך עובר ומחבר בין כל התופעות המתקיימות בעולם...

החיוך מופיע בצורה טבעית כאשר מושגת הרמוניה מושלמת ובהתאמה הרמוניה מושלמת מושגת היכן שהחיוך האמיתי נמצא...