עקרונות מדעיים בבסיס החיוך

 מתי אנחנו מחייכים? 

החיוך הראשון מתחיל למעשה ברחם. ולאחר מיכן התינוק מחייך מתוך שינה. החיוך המודע הראשון מתחיל למעשה בשבועות הראשונים לאחר הלידה, חיוך של פליאה ומאחוריו מסתתר הרבה מאוד קסם. 

האדם הבוגר מחייך כאשר חווה תופעה של שלמות בין אם עבור עצמו או עבור אחרים, כאשר מביט בתופעת טבע מושלמת, נוף מדהים, ציוץ ציפורים, ניחוח של פרח, כאשר פוגש מישהו מוכר או אהוב וכאשר זוכה להישג או להצלחה.

החיוך מתבטא בכל מקום בו מופיעה הרמוניה ושלמות ולחילופין הרמוניה ושלמות יגיעו לכל מקום בו נשרה את החיוך.

 פעמים רבות החיוך הוא אינסטנקטיבי, הוא מופיע כשיש רווחה והרמוניה רגעית, הוא מופיע כשפוגשים מישהו מוכר ואהוב ואנחנו גם מחייכים מתוך מבוכה או כאשר חבר עושה משהו מטופש.  

החיוך ידוע בכל העולם כסימן לשמחה ולקבלה. 

החיוך הינו הבעת הפנים הקלה ביותר לזיהוי. 

מחקרים מראים כי החיוך ניתן לזיהוי ממרחק 100 מטרים. אבל מהן העובדות המדעיות העומדות בבסיס החיוך?

הידעתם כי כלבים מסוגלים לזהות חיוך וזיהוי החיוך גורם להם להפריש את הורמון האמון והאהבה האוקסיטוצין? כך מראים חוקרים מאוניברסיטת הלסינקי בפינלנד.

·מחקרים פסיכולוגיים מראים כי החיוך גם אם הוא מלאכותי, מאפשר לנו להרגיש טוב יותר כאשר אנחנו במצב רוח ירוד. מחקר שפורסם ב -1984 במגזין הפופלרי Science, מראה כי אנשים שחייכו בצורה מלאכותית הצליחו לשנות מדדים פיזיולוגים החל מדופק וקצב נשימה וכלה בהפרשה של אנדורפינים מהמוח.

·החיוך מחזק את מערכת החיסון בכך שמדכא הפרשת הורמוני סטרס אשר מחלישים את מערכת החיסון.

·מחקר מדעי מראה כי הרבה  יותר קל מבחינה פיזיולוגית  (שרירי פנים) לחייך מאשר לזעוף.

·מחקר לאורך 30 שנה שנערך באוניברסיטת ברקלי - קליפורניה: ניבוי הצלחה בחיים על פי החיוך בתמונת המחזור: שביעות רצון מחיי נישואין, השראה כלפי אחרים ורמת איכות חיים.

·חיוך ותוחלת חיים: מחקר נוסף קובע כי אנשים מחייכים חיים בממוצע 8-10 שנים יותר מאנשים שאינם מחייכים.

·החיוך מדבק בצורה אבולוציונית ומדכא את השליטה בשרירי הפנים.

·מחקר שבדי מראה כי אנשים התקשו לשמור על ארשת פנים זעופה לנוכח תמונת  אנשים מחייכים. למרות הנסיון לשמור על ארשת פנים זעופה, שרירי הפנים החלו להתכווץ לכיוון חיוך.

החיוך הוא מדבק : ·היכולת של החיוך לעורר חיוכים אצל אחרים הינו תכונה אבולוציונית שנחקרה במרכזים פסיכולוגיים רבים.

·מחקר באוניברסיטת קלרמונט בצרפת – החיקוי של החיוך מאפשר לנו לדעת האם הוא אמיתי. משתתפים במחקר היו צריכים להבחין בין חיוך אמיתי לחיוך מלאכותי ("מזויף"). היכולת לזהות חיוך אמיתי דעכה כאשר החזיקו עיקרון בפיהם ולא יכלו לחקות  את החיוך.

·בספרו "התיאוריה של התפתחות המינים" (1872) הציג צ'ארלס דרווין את תיאוריית תגובת משוב הבעת הפנים, על פי תיאוריה זו החיוך הינו  לא רק תוצאה של הרגשה טובה, אלא גורם ואמצעי להרגיש טוב יותר.

·הנוירולוג הצרפתי ג'וליאן בושם השתמש באלקטרודות לגירוי שרירי הפנים על מנת לגרום לחיוך מלאכותי ולמדוד הפרשה של נוירוטרנסמיטרים במוח.

·בניסוי מקביל הזריקו חוקרים גרמנים בוטוקס לשיתוק שרירי הפנים ובאמצעות fMRI מדדו את השינוי בפעילות המוחית.

·שני הנסיונות אלה תמכו בתיאוריה של דרווין בכך שלמעשה החיוך מאפשר לשנות את העיבוד הרגשי במוח בצורה שהוא למעשה גורם לנו להרגיש טוב יותר ולנתח מצבים שונים בצורה יותר חיובית כאשר אנחנו מחייכים.

 ·חוקרים בריטים אשר מדדו את הגירוי המוחי, מצאו כי הגירוי המוחי בעקבות חיוך אחד הינו  שווה ערך לגירוי בעקבות עד כ  2000 קוביות שוקולד.

·חיוכים מעלים את איכות החיים כיוון שמורידים את רמות הורמוני הסטרס: קורטיזול, ואדרנלין. לעומת זאת החיוך מעלה את רמות ההורמונים משפרי מצב הרוח דוגמת סרוטונין, דופמין ואנדורפינים ומוריד את לחץ הדם.

·ישנם חוקרים שטוענים כי הכיווץ של השרירים הזיגומטיים ושרירי העיניים בזמן החיוך גורמים להפרשת סרוטונין ע"י  המוח.

 רשימת מקורות: 

Sanni Somppi, Heini Törnqvist, József Topál, Aija Koskela, Laura Hänninen, Christina M. Krause, Outi Vainio. Nasal Oxytocin Treatment Biases Dogs’ Visual Attention and Emotional Response toward 

Positive Human Facial Expressions. Frontiers in Psychology, 2017; 8 DOI

Primitive emotional contagion. Hatfield, Elaine; Cacioppo, John T.; Rapson, Richard L. Clark, Margaret S. (Ed), (1992). Emotion and social behavior. Review of personality and social psychology, Vol. 14., (pp. 151-177). Thousand Oaks, CA, US: Sage Publications, Inc, xi, 311 pp.

 Abel E. and Kruger M. (2010) Smile Intensity in Photographs Predicts Longevity, Psychological Science, 21, 542–544

Seaward BL. Managing Stress: Principles and Strategies for Health and Well-Being. Sudbury, Mass.: Jones 

and Bartlett; 2009:258

. R.D. (2000). Neural correlates of conscious emotional experience. In R.D. Lane & L. Nadel (Eds.), Cognitive neuroscience of emotion (pp. 345–370). New York: Oxford University Press.

Karren KJ, et al. Mind/Body Health: The Effect of Attitudes, Emotions and Relationships. New York, N.Y.: Benjamin Cummings, 2010:461

Facial attractiveness: evolutionary based research Phil Trans R Soc B June 12, 2011 366: 1638-1659

O’Doherty, J., Winston, J., Critchley, H. Perrett, D., Burt, D.M., and Dolan R.J., (2003)Beauty in a smile: the role of medial orbitofrontal cortex in facial attractiveness. Neuropsychologia, 41, 147–155.

Sonnby–Borgström, M. (2002), Automatic mimicry reactions as related to differences in emotional empathy. Scandinavian Journal of Psychology, 43: 433–443.

[1] האנדורפינים הם נגזרות טבעיות של מורפין אשר משרים בגוף שיכוך כאבים, תחושה של נינוחות ורוגע.